הכלכלה פועלת בדרכים נסתרות

עוברות בי מחשבות על מה שקורה בעולם בשנת 2020. השנה המשונה הזו הייתה טובה עבורי, אני בלאו הכי עובדת מהבית וכשהיה סגר הדבר לא השפיע עלי. הבריאות שלי השתפרה מאוד דווקא בשנת הקורונה והתחלתי לעשות ספורט כמו שמזמן לא עשיתי. הסגר לא מנע אותי מלבצע הליכות של עשרה ועשרים קילומטרים, למרות שכששאלו אותי עד כמה קרובה אני לבית, התשובה תמיד הייתה 500 מטר, לא יותר. 

רגע לפני פרוץ הקורונה זכיתי להגיע לכנס מיוחד במינו בו התכנסו אלפי אנשים, שהותיר בי זיכרון מנחם לאורך כל חודשי הקורונה הארוכים שבאו מיד אחר כך. נוצרה קבוצת בנות מיד אחרי הכנס ואנו מעבירות פגישות וירטואליות בכל בוקר ועוסקות בעקרונות אותן קיבלנו בכנס הזה. מעל כל זה אני מזהה את הסבל האישי של האנשים ואת הסבל הגלובלי בסדר גודל של מדינות וזה מרגיש לי כאילו פרצה מלחמת אגו. 

קוראים לה קורונה, למלחמה הזו, וסיפקו לנו מסכות כדי להילחם בה. אני לא מאמינה בהן, שיוכלו להגן עלינו מפני הווירוס המשתולל, אבל כשמישהו מתעטש סביבי, מיד שמה אותה על הפנים באינסטינקט הישרדותי, במקרה הפחות טוב, וכאינסטינקט אימהי, הרוצה לשמור על הזולת, במקרה היותר טוב. לפעמים עוברת בי מחשבה שהקורונה זה סרט העובר בהקרנה פרטית רק אצלי, כי ככה אני רואה את העולם. מרגישה עמוק בפנים שאם רק אצליח לשנות את דפוס המחשבה שלי ואבין את מה שנקרא מחשבת הבריאה, אראה עולם טוב יותר. 

הטלטלה העולמית הזו סיפקה לי הרבה מאוד חומר למחשבה וזה משמח אותי. אני באמת מרגישה מאושרת כי מצאתי קבוצת אנשים הרואה כמוני את הקשר בין מערכות היחסים שאנו בונים כאן לבין התוצאות שמתגלות בינינו. אני מרגישה שבכול צעד בו אנו מתקרבים זה לזה ומתלכדים סביב מטרה משותפת של תיקון עולם, אנו מצליחים לתרום במשהו למטרה הסופית אליה אנו צועדים. זהו הסיכום שלי לשנת 2020. לא יכולה לומר שום דבר רע על השנה הזו, שהמריצה כל כך הרבה אנשים לחשיבה על משמעות החיים. 

חגי ישראל הם רצף של אירועים הפרוסים על פני כל השנה. לכל חג מאפיינים משלו והרבה פעמים המאפיינים האלה מסתירים מאחוריהם משמעות שהיא מעבר לפן הגלוי של החג. ראשית חכמה, עצם המילה חג נגזרת מהשורש ח.ו.ג שמשמעותו תנועה במעגל וזה מלמד אותנו שהחגים הם שרשרת של אירועים והאירועים האלו מסמלים לנו את ההתפתחות הרוחנית שהאדם נדרש לעבור. לאור המצב שאנחנו רואים היום בחדשות, החל בקורונה וכלה במריבות בין פלגים שונים בעם שלנו, יש חשיבות עוד יותר גדולה שנלמד את השלבים שמסמלים לנו החגים ונתפתח בהתאם לתהליך שהטבע מצפה מאיתנו. בכל חג אנחנו עושים בעצם את אותה פעולה, תיקון רצון אגואיסטי שלנו, והסיבה לריבוי החגים היא מספר התיקונים שצריך לבצע.

ראש השנה הוא מלשון "ראשית", וזה הזמן להתחיל בתהליך של תיקון ובחג הזה האדם מקבל הזדמנות להתחיל את הדרך החדשה ולבנות לעצמו ולכל העולם מציאות חדשה ומתוקנת. אנחנו אומרים "שנהיה לראש ולא לזנב", ביטוי שמשמעותו היא שאנחנו צריכים לקבוע ולנהל בעצמנו את תהליך השינוי ולא לתת לרוחות הזמן לנהל אותנו, מה שהופך עוד יותר קריטי בימינו שבו עצם קיום האנושות מתחיל להיות מאוים. 

הסליחות אמנם אינם חג במובן המקובל של המושג, אבל צריך לציין אותם כפעולה הראשונה שיש לעשות ומטרתה לברר לעצמנו את המצב שבו אנחנו נמצאים, כמה אנחנו עוקבים אחרי תהליך ההתפתחות שלנו.  גם "הימים הנוראים" אינם חג שמופיע בלוח, אבל כמו הסליחות יש להם תפקיד חשוב כי בהם אנחנו רואים את ההפרש בין העולם שכולו שפע וטוב שהכוח העליון מכין לנו לבין הרע והשנאה שבהם אנחנו נמצאים, המצב הזה אכן "נורא" כפי שהשם מרמז. 

יום הכיפורים מסמל את הסוף של התיקון שהרצון האגואיסטי צריך לעבור, ואחריו אפשר לחגוג את חג הסוכות המסמל את הצורה השלמה והמתוקנת שאנחנו צריכים להגיע אליה והוא בנוי ממנהגים רבים שכולם מסמלים לנו את המצב הנכון והשלם. אנחנו השנה במצב מאד מיוחד בעולם, בואו נעבור את חגי תשרי ברוח חכמת הקבלה ונשנה את העולם שלנו לעולם שסוף סוף יהיה נעים לחיות בו.

מזה תקופה אנו חווים משברים עולמיים בתחום הכלכלה, החינוך, האקלים משברים מדיניים ואיומים גרעיניים ואם לא די לנו בכך נכנס לנו משבר כלל עולמי שנקרא נגיף הקורונה מה בעצם קורה לנו מה כל המשברים האלה, לאן הם רוצים להביא אותנו?

בתהליך איטי אנחנו מגלים במודע ובתת מודע כי מה שיש לעולם להציע כבר לא מספק, המילוי של כסף, כבוד, שליטה, קריירה לא מספקים כמו שהיה בעבר משהו השתנה, ומה שקורה מתעוררת באנשים רבים אותה שאלה מציקה שלא נותנת לנו לחיות כתמול שלשום והיא מה הטעם בחיים? בשאלה זו מגיע האדם לצומת מרכזית בחייו שממנה מתחילות לעלות שאלות פנימיות לגבי החיים בעולם הזה האם יכול להיות שמישהו מסובב לי את צורת החיים כמו שזה כך מתגלגל עלי?

על פי חכמת הקבלה, המשברים הללו דוחפים את האנושות כולה לידי חיפוש אחר אמת אחרת, אמת גבוהה שלא מסתפקת במה שיש לנו בעולם הזה. אנשים רוצים להגיע למקום ממנו הכול מתחיל, למקום בו הם מבינים את המחשבה המסתתרת מאחורי כל חלקי המציאות שלנו.

הניתוק הרגשי והמעשי שלנו מהתהליך הכללי שמפתח את האנושות בעל כורחה גורם לתחושת אי סיפוק מהחיים. אך אם נלמד איך המערכת הכללית עובדת תתגלה בפנינו אפשרות להבין את המציאות בה אנו חיים. מתוך הרגשת הכוח העליון הפועל בתוכנו יתמלאו כל החללים הריקים שלנו ותיווצר הרגשת שלמות, הרמוניה ונצחיות. שווה לנסות!

חוכמת הקבלה מספרת לנו שבעצם כל הבעיות שלנו בחיים נובעות מסיבה מאוד פשוטה שאנו לא מבינים מה הכוח העליון רוצה מאיתנו. אז מה בעצם כוח הטבע רוצה מאיתנו? הכוח העליון רוצה שנהיה דומים לו, מה זה אומר להיות דומים לו ? אפשר לקחת דוגמה מהחיים פה בעולם כאשר מגדלים ילדים ההורים רוצים שהילד יגדל ויהיה הכי מוצלח אפילו יותר חכם מהם, כך גם אותו כוח השולט במציאות רוצה להביא אותנו למקום הרבה יותר טוב מצורת החיים של היום .

"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ". אחד המשפטים היותר מאתגרים שאדם לומד מגיל צעיר בבית  הספר. כמובן שהיכולת של ילד קטן לקלוט את המושג הזה היא מוגבלת ביותר. יחד עם זאת כנראה תחילה של זריעת גרעין של אמונה בקיומו של כוח עליון באדם. בהמשך חייו הוא מוצא את עצמו נתקל במושג אלוהים הן בזמן לימודים והן במאורעות שהוא עובר בחיי היום יום בחייו.

השאלה אם כן היא מדוע יש לאדם צורך להאמין בכוח עליון מול התיאוריות המדעיות, בראשם תורת האבולוציה, על הדרך בה נוצר היקום שלנו וכיצד הוא התפתח מאז המפץ הגדול ועד היום. האדם הוא כנראה היצור היחידי בעולם בניגוד לדומם, צומח וחי המתקיימים לצדו שמנסה למצוא תשובות על מהותו, על דרך היווצרותו וכן מנסה להבין לאן הוא אמור להגיע כתוצאה מההתפתחות הזו.

השאלה הבסיסית המחלקת בעצם את האנושות לשני חלקים ומשפיעה תדיר על התנהלות האנשים היא האם ההתפתחות היא טבעית כאבולוציה ללא מטרה מסוימת או שההתפתחות היא מטרתית. כוח מסוים המכונה אלוהים יצר את כל המערכת הזו ובתוכה האדם מתוך מטרה מסוימת.

כמות האנשים בעולם הבוחרים להאמין שקיים כוח כזה בעולם שיצר ומנהל את העולם היא רבה ביותר. המעניין הוא שאפילו מדענים המאשרים את קיומה של תורת האבולוציה לדעתם מוצאים דרך לחבר בינה לבין קיומו של כוח המתקרא אלוהים. כמות האופנים שאנשים בוחרים לקיים את אמונתם באלוהים היא רבה ביותר. מדובר על כ 4,000 סוגים שונים של דתות ובתוך כל דת אדם מוצא את סוג הקשר שלו עם אלוהים ובוחר כמה להאמין שהאל קיים ועל מה הוא מוכן לוותר בחייו לקיים אמונתו.

המפליא הוא שבעוד אלוהים על פי הדתות השונות נחשב ככוח טוב ובעל יכולת לתרום לרווחת חייו של כל אדם המתפלל ופונה אליו. יתרה מזאת, ברוב הדתות מתואר האלוהים כגומל ברוחב לב לאנשים טובים לאחר מותם ולמרות זאת חלק ניכר מהמלחמות בעולם וממעשים נוראים נגרמו כתוצאה מניסיונם של אנשים לכפות את האמונה שלהם באלוהים על אנשים ואומות אחרות שאמונתם שונה.

מיהו, מהו אלוהים? תלוי את מי שואלים. בתורה אלוהים הוא רב פנים, הוא מתואר כאל קנא הפוקד עוון אבות "כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי" (שמות כ, ד) ומאידך גם מתואר כאל עושה חסד "ועושה חסד לאלפים, לאוהבי ולשומרי מצוותי" (שמות כ, ו).

הוא מביא מבול, משמיד את כל בריאתו ומציל את נח, משפחתו וזוגות זוגות בעלי חיים. אברהם מוחה כלפיו: "האף תספה צדיק עם רשע" אלוהים הכול יכול יכול לפגוע רק ברשעים אבל כל המקום מושמד, עונש קולקטיבי מוטל על סדום ועמורה. הוא מעמיד את אברהם בניסיון וברגע האחרון מציל את יצחק בנו מהעקדה. למשה עבדו הנאמן הוא נותן לראות את ארץ כנען מהר נבו ושם ממיתו. 

יש שיאמרו שהוא כאב מסור שתפקידו לחנך, הוא לא חוסך שבטו מבניו מאהבתו אותם, ויש שיאמרו לא מחנך ולא נעליים שהוא מתעלל בבניו. יש שיאמרו שהוא קיים ונוכח בכל ויש שיאמרו שהוא בכלל לא קיים הוא סתם פיקציה שהומצאה.

אני מקבל את הגישה שאלוהים הוא כוח הטבע האחד, הוא כל ההוויה הכוללת בתוכה את הדומם הצומח החי האדם. הוא טבע שיש בו מטרה שאליה כל ההוויה מנווטת ותגיע יום אחד. אין לו דמות ואין לו צורה יש בו את מחשבת הבריאה ואת מטרתה. אין בו התעסקות עם כל פרט ופרט יש בו הובלה של הכלל למטרה. אין בו הענשה אך יש בו הובלה. 

האדם הוא זה שתופס את אלוהיו בכליו והוא זה שבונה אותו במשך חייו. אלוהים הוא רב פנים ופניו שונים מאדם לאדם. הן גם שונות אצל אותו אדם בהתאם להתקדמותו. בעיני ילד זה או אחר אלוהים הוא בעל פנים מסוימות, לכשיגדל מעט פני אלוהים יהיו בעיניו כבר אחרות, כעבור זמן נוסף פניו ישתנו עוד. כמו שאומר הכתוב: "אתם עשיתם אותי". לא פלא שהוא מתהדר בכל כך הרבה שמות. 

אנחנו חיים על כדור הארץ, פינה נידחת ולא נחשבת בגלקסיה די ממוצעת ביקום ענק, מאד רחוק ממרכז היקום שבו העמידה אותנו הכנסייה הקתולית במשך דורות. בפינה הזו ביקום יש חוקים מאד ברורים שנקראים חוקי פיזיקה, לומדים אותם בבית ספר תיכון בערך בכיתה י"א, בהנחה שנשארתם בבית הספר בזמן שיעורי הפיזיקה ולא הלכתם לים במקום זה.

לפי החוקים האלה קל לחשב מה יקרה לכדור כאשר יתנו לו דחיפה, מתי אבן שתיזרק לגובה תחזור לארץ, כמה מהר תתנדנד מטוטלת באורך מסוים והכי חשוב, כמה גוף אחד מושך גוף שני. כך למשל, אפשר לחשב את מהירות כדור הארץ סביב השמש ואת תנועת הירח סביב כדור הארץ.

הנושאים האלה מרתקים רק עד גבול מסוים ודורות של תלמידים הצביעו ברגלים והלכו לים. אבל ים או לא, יש מי שיודע לחשב את התנועה של כדורים ומתברר שחוקי הפיזיקה הם אוניברסליים, מילה מסובכת שאומרת שהחוקים זהים כאן על כדור הארץ, בחלל החיצון וגם כל מה שרואים ביקום עובד לפי החוקים האלה. תקופה מסוימת זה עבד לא רע וכולם היו מרוצים.

אלא שבשנות ה-30 של המאה ה-20 פיזיקאי שוויצרי בשם צוויקי גילה אזור בשמים ששם החוקים האלה לא תקפים. הוא מצא כוכבים שנעים מאד מהר, מספיק מהר שהכוח שנקרא כבידה היה צריך להרים ידיים ולשחרר אותם לשוטט בחלל כאוות נפשם.

הכנסייה הקתולית שכבר הזכרנו טענה שאלוהים מחזיק את הכוכבים האלה ביחד, אבל רוב האנשים היום לא מיחסים פעילות כזאת לאלוהים. דווקא זה היה מתאים, המושג נקרא "אלוהי הפערים", כל מה שאנחנו לא יודעים להסביר זה מעשה ידיו של אלוהים. מה שמדענים משערים הוא שיש באותם אזורים שבהם הכוכבים לא מתנהגים כמו שמצופה חומר שלא רואים, אפל, ואז החישובים מסתדרים.

יותר מאוחר במאה ה-20 חוקרים גילו שכל היקום, לא פחות ולא יותר, מתפשט בקצב שאי אפשר להסביר על ידי האנרגיה שידועה לאדם והכניסו למשוואה משהו שנקרא "אנרגיה אפלה". למעשה, מדענים חישבו שרק 4% מהיקום זה חומר שאנחנו רואים, כל השאר זה אנרגיה שחורה וחומר שחור. מי יודע, אולי בסופו של דבר יתברר שאלוהים המציא לנו את כל השחור הזה!

הקוף הקדמון נרדם על ענף העץ כפי שנהג לעשות מאז עזב את חיק אימו, כפי שנהגו כל הקופים מאז שחר קיומם. הטבע שלהם פיתח בהם את אינסטינקט הזה כהגנה מפני חיות טורפות. הלילה הזה עומד להיות שונה בתכלית עבור אותו קוף. כאשר הלך לישון הוא לא היה מודע לתפקיד החשוב והמרכזי שהוא עומד להיות חלק חשוב בהווייתו. בשעות הבוקר נפל פתאום מענף העץ עליו ישן. הוא לא הרגיש את הנפילה שכן קיבל מכה בראשו ואיבד את הכרתו.

למזלו ומזלה של ההיסטוריה האנושית לא עברה במקום אף חייה טורפת. לאחר מספר שעות התעורר הקוף מעלפונו ולא הבין איפה הוא נמצא. הלהקה אליה השתייך נעלמה מזמן השאירה אותו שם בחושבם שהוא מת. הקוף הביט סביבו והרגיש את הסביבה העוטפת אותו בצורה שונה לחלוטין ממה שהרגיש עד כה. מוזר יותר הייתה הרגשתו הפנימית הוא הרגיש את עצמו והיה מודע לעצמו. הוא הביט במי הנחל שזרם בקרבת מקום ולתדהמתו ראה במים מישהו שלא הכיר עד כה. הדמות הייתה דומה לכל הקופים, יחד עם זאת משהו בו היה שונה. הוא הרגיש שהוא לא קוף יותר אלא אדם.

האדם הראשון החל להביט בסביבה ולנסות להבין איפה הוא חי. הרגשת הבדידות תקפה אותו. הוא ניסה לחזור ללהקת הקופים שלו אבל הם הרגישו שהוא לא כמותם וגרשו אותו הרחק מהם. עצוב ועייף החל האדם לנוע ומבלי משים החל להרגיש את העולם בהבחנות מעניינות.

האדם שם לב לרוח המנענעת את עלי העץ. לפתע מצא עצמו שואל – מאיפה הרוח מגיעה. תוך כדי המחשבה הזו ראה גושים גדולים שחורים נעים בשמיים ולפני שהבין מה קורה הרגיש מים יורדים מהשמיים. כשהוא רטוב עד לשד עצמותיו רץ למצוא מחסה במערה סמוכה. בפתח המערה היה עץ גדול שהגן על האדם מפני הגשם והרוח. האדם היה רטוב ורעד מקור. לפתע, ללא כל התראה, ראה הבזק חזק של אור והעץ שבפתח החל לבעור. חום גדול התפשט במערה וחימם את האדם הרטוב.

עכשיו כשהיה יבש והרגיש מוגן מהסערה בחוץ התחיל לחשוב מאיפה הגיעו כל התופעות המוזרות הללו. תוך כדי מחשבות השתרע על רצפת המערה ועצם את עיניו. בתוך כך, ללא כל הבנה והכרה חדרה לראשו מחשבה שתשנה את חייו מאותו רגע עד לקץ הדורות. הכוחות האלה הם כוחות עליונים שמנהלים את העולם. לכל כוח נתן כינוי. לרוח, לגשם ,לאש ועוד. באותו הרגע אלוהים נולד ומאז הוא מתקיים באמונתו של האדם.

אני מאמינה באנשים, לרוב משקפת אותם לקו זכות. זה לא טבעי עבורי ישר לפסול בני אדם או הכוונות שלהם. אך לצערי לא פעם התאכזבתי, מכך שסמכתי על מישהו, האמנתי לו והוא או היא לא עמדו בציפיות שלי.

עם הזמן הבנתי שזה לא בהכרח תלוי בהם, או בי אגב, כי החיים המשותפים שלנו על פני כדור הארץ מנוהלים באופן כזה שבסופו של יום כל אחד מחפש את טובתו האישית. לפעמים על חשבון הזולת ולעתים בכוונה להרע למישהו. יש גם כאלו.

גדלתי על סיפורי מלחמה של מלחמת העולם השניה, ביקרתי בבורות ירי ומחנות ההשמדה של הנאצים שהיו פזורים בכל רחבי אוקראינה למדינות אחרות שבהם ביקרתי. לאחר ביקורים כאלו הרגשתי שרוע אנושי הוא לעתים בלתי אנושי. מימדי האסון שפקדו את העמים תחת שלטון הנאצי לא נתפסים.

איפה בכל הסיפור הזה אלוהים? רוב האנשים שעברו את התקופה הקשה הזאת הפסיקו להאמין שיש כוח עליון, אבא שבשמיים או כל דמות טובה אחרת. הרי לא יתכן שאלוהים קיים ומאפשר התנהגות כזו איש לרעהו. כך ראיתי, שמעתי אבל בפנים הרגשתי שמשהו לא מסתדר. 

סביבי ראיתי טבע מרהיב, דומם, צומח, חי, נחלים וימים, הרים ועמקים. כל אלו מתנהלים בסדר מופתי, למרות שבין החיות וגם צמחים יש טורפים אך אכזריותם אינה מתקרבת למימדי האכזריות של מכונת ההשמדה הנאצית. איך זה יתכן? למה בני אנוש, גולת הכותרת של הבריאה, מתנהגים כל כך רע אחד לשני, פוגעים במודע ולא מתוך אינסטינקט באחר? איפה ההרמוניה שנמצאת בטבע?

גיליתי עם השנים והבנתי שבאדם יש מרכיב נוסף שאינו קיים בטבע – אגו. המרכיב שאינו עושה חשבון לטובת הכלל אלא מחפש רק את טובתו האישית. אם בעלי חיים טורפים כדי לשרוד, בני אדם פוגעים כדי לזכות בהרגשה טובה יותר, רכב גדול וחדיש, כבוד מאחרים, סיפוק צרכים או כל הסיבה שתעלה לכם בדמיונכם הפרוע.

אז איך זה קורה שאותו הטבע שמנוהל באופן הרמוני כל כך לא מצליח לנהל אותנו, בני האדם? איפה האלוהים? מדוע אינו מתערב ולא עוצר את הרצון האגואיסטי של בני האדם האכזריים אחד כלפי השני? או שאולי זאת התוכנית? ככל שנעשה דברים רעים יותר, נרגיש חוסר שליטה על החיים, פגיעה בכבוד, חיים, אדם ועוד כך נרצה לשנות זאת, לשנות את השימוש הרע בטבע האדם? ומי יעזור לנו עם זה? אולי האלוהים?

אלוהים, אני שואל את עצמי, האם הוא קיים? האם אני מרגיש אותו? האם אני יכול למדוד ולומר שבדקתי ויש אלוהים? התשובה היא מאוד פשוטה – אני לא רואה אותו, אני לא מרגיש אותו ,אני לא יכול למדוד אותו, הוא לא מופיע בשום מקום, הוא לא מתחבא בשום מקום, פשוט לא נמצא במציאות שלי, לכן אני קובע שאין אלוהים!

יותר מזה אני מסתכל על המציאות בעולם הזה. בעולם יש מלחמות, אסונות טבע, רציחות, אנסים, גנבים, שודדים והרשימה עוד ארוכה. אפילו עכשיו נגיף קורונה אחד בלתי נראה משנה לנו סדרי עולם! 

האדם נולד לעולם הזה ובמקרה הטוב מצפים לו פה 70-80 שנה, אז נשאלת השאלה מה המטרה בחיים האלו אם אנחנו באים ונעלמים שוב ושוב? אם נכנס קצת יותר פנימה נוכל באמת לברר את העניין הזה , בזה שנשאל את עצמנו מה הטעם בחיים?

התשובה יכולה להגיע אלינו בבדיקה מדעית של הטבע הסובב אותנו ובחקירה של אותו הטבע ניתן בהחלט לראות עולם אינטגרלי מקושר שכולו פועל בנתינה ואהבה בין כל חלקיו ואילו התפיסה של האדם מול כוחות הטבע נראית אפסית מבלי יכולת לתפוס משהו או להבין ואו לתכנן את חייו כמו שרוצה.

היצורים היחידים שמתנהגים הפוך מאותו טבע אינטגרלי שמחובר כגוף אחד הם בני האדם ובהם שולט אותו רצון שנקרא רצון ליהנות או במילים אחרות אגואיזם. חקירה מדעית של חוקי הטבע מביאה אותנו למסקנה הברורה שאנחנו הפוכים מהטבע, האגו מקרין לי מציאות שהיא הפוכה מהאמת. אז מה עושים? ישנה שיטה שאומרת שבמידה ואני אשתנה אגלה מציאות שונה אמיתית ונצחית!

חכמת הקבלה שנכתבה על ידי מקובלים לאורך הדורות שהראשון שבהם היה אברהם אבינו לפני למעלה מ -5,700 שנה חקרה ומצאה שיש כוח עליון שנמצא ומפעיל את המציאות שנתפסת כרגע בחמשת חושינו הגשמיים ובמידה ונרצה לגלות אותו נצטרך ללמוד את אותם חוקים בקבוצה שחוקרת על עצמה את התופעות בטבע.