אלוהים הוא אהבה

אלוהים הוא אהבה
אלוהים הוא אהבה?

על כל פשעים תכסה אהבה – האמנם?
"לא צריך את הטובות שלך" מכירים את המשפט הזה? למה יש לנו את הצורך לומר אותו בכלל? מעניין היה לדעת מה הרגש והמחשבה שמסתתרים במוחנו מאחורי המשפט הזה, שגורמים לנו להגיד אותו.
ביכולת שלנו להרגיש מה שאנו חווים כעומד מאחורי המעשה של מי שעושה לנו את הטובה – נמצאת התשובה לשאלה. אם היינו מרגישים שהנתינה באהבה מכל הלב גם היינו אומרים אותו, את אותו משפט? לא בטוח, כי נתינה מכל הלב היא תמיד מבורכת, תמיד מתקבלת בברכה.
מה יש בה, בנתינה מכל הלב, אפילו כשהיא פחותה בערכה ובכמותה – שגורם לנו לקבל אותה באהבה? מסתבר שהכוונה שעומדת מאחוריה, היא זו המשמעותית לנו. אנו מרגישים אם הטובה שעשו לנו היא כדי לשמח אותנו באמת – או שנעשתה כדי לצאת ידי חובה, כשהכוונה להיטיב איתנו איננה מתלווה אליה.
מדוע דווקא רגש האהבה הוא החשוב לנו, למה אותו אנו מחפשים בכוונה שמאחורי המעשה? איך זה שאין רגש אחר שמתחרה בו בחשיבותו? את התשובה לנקודה המעניינת הזו ניתן למצוא במחקרים שנעשו על תינוקות שגדלו ללא אם; נמצא, שאלו שזכו מרגע לידתם לדמות מטפלת אוהבת – שרדו, בעוד שאלו שזכו רק להזנה ללא קשר עם דמות אוהבת, לא שרדו.
מכאן, שהחיים שלנו תלויים בהרגשת אהבה שאנו חווים, אהבה ממישהו חיצוני לנו – כלפינו. כמו היחס של הקבוע של אלוהים כלפינו.
אהבה כזאת, היא ההיפוך לאהבה עצמית אותה אנו מרגישים מצידו של הנותן כשהכוונה במעשהו היא לצאת ידי חובה, חובה לעצמו בלבד, לתדמית ולאגו שלו. באותו אופן ניתן גם להבין את היכולת שלנו לסלוח למי שבא להתנצל מכל הלב על נזק שגרם לנו – כשכוונתו להטיב עמנו מכל הלב מבלי שיחשוב על עצמו; "על כל פשעים תכסה אהבה", ממומש אז.