אנחנו חיים על כדור הארץ, פינה נידחת ולא נחשבת בגלקסיה די ממוצעת ביקום ענק, מאד רחוק ממרכז היקום שבו העמידה אותנו הכנסייה הקתולית במשך דורות. בפינה הזו ביקום יש חוקים מאד ברורים שנקראים חוקי פיזיקה, לומדים אותם בבית ספר תיכון בערך בכיתה י"א, בהנחה שנשארתם בבית הספר בזמן שיעורי הפיזיקה ולא הלכתם לים במקום זה.

לפי החוקים האלה קל לחשב מה יקרה לכדור כאשר יתנו לו דחיפה, מתי אבן שתיזרק לגובה תחזור לארץ, כמה מהר תתנדנד מטוטלת באורך מסוים והכי חשוב, כמה גוף אחד מושך גוף שני. כך למשל, אפשר לחשב את מהירות כדור הארץ סביב השמש ואת תנועת הירח סביב כדור הארץ.

הנושאים האלה מרתקים רק עד גבול מסוים ודורות של תלמידים הצביעו ברגלים והלכו לים. אבל ים או לא, יש מי שיודע לחשב את התנועה של כדורים ומתברר שחוקי הפיזיקה הם אוניברסליים, מילה מסובכת שאומרת שהחוקים זהים כאן על כדור הארץ, בחלל החיצון וגם כל מה שרואים ביקום עובד לפי החוקים האלה. תקופה מסוימת זה עבד לא רע וכולם היו מרוצים.

אלא שבשנות ה-30 של המאה ה-20 פיזיקאי שוויצרי בשם צוויקי גילה אזור בשמים ששם החוקים האלה לא תקפים. הוא מצא כוכבים שנעים מאד מהר, מספיק מהר שהכוח שנקרא כבידה היה צריך להרים ידיים ולשחרר אותם לשוטט בחלל כאוות נפשם.

הכנסייה הקתולית שכבר הזכרנו טענה שאלוהים מחזיק את הכוכבים האלה ביחד, אבל רוב האנשים היום לא מיחסים פעילות כזאת לאלוהים. דווקא זה היה מתאים, המושג נקרא "אלוהי הפערים", כל מה שאנחנו לא יודעים להסביר זה מעשה ידיו של אלוהים. מה שמדענים משערים הוא שיש באותם אזורים שבהם הכוכבים לא מתנהגים כמו שמצופה חומר שלא רואים, אפל, ואז החישובים מסתדרים.

יותר מאוחר במאה ה-20 חוקרים גילו שכל היקום, לא פחות ולא יותר, מתפשט בקצב שאי אפשר להסביר על ידי האנרגיה שידועה לאדם והכניסו למשוואה משהו שנקרא "אנרגיה אפלה". למעשה, מדענים חישבו שרק 4% מהיקום זה חומר שאנחנו רואים, כל השאר זה אנרגיה שחורה וחומר שחור. מי יודע, אולי בסופו של דבר יתברר שאלוהים המציא לנו את כל השחור הזה!